בתי האבות נחשבו עד לאחרונה הפתרון האולטימטיבי לצרכים הייחודים של בני הגיל השלישי, אך עם העלייה בגודל הנתח שתופסים הזקנים מתוך האוכלוסייה, עולה יותר ויותר השאלה- למה לעבור לבית אבות כשאפשר פשוט להישאר בבית? אולי נדרשות התאמות מסוימות, אך הן נובעות מהבנה גוברת ש"העולם כבר לא שייך רק לצעירים".
קהילה שמורכבת מכלל שכבות האוכלוסייה לא רק מאפשרת שיתוף פעולה והפריה הדדית, אלא נמצאה כמוסיפה שנות חיים בפועל. בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה שהפרדת האוכלוסייה המבוגרת מיתר החברה לא משחקת לטובת אף אחד מהצדדים, ויש לכך גם משמעויות נדל"ניות.
אם כן, כיצד מתכננים סביבה אורבנית שמאפשרת להזדקן בתוך הקהילה?
לכתבה המלאה באתר עיתון גלובס (11.9.19) מאת גיא נרדי לחצו כאן
